...
Estados Unidos

+1 305 404 1866

WhatsApp Global

+30 211 234 0748

Europa y resto del mundo

+34 935 241 582

Europa y resto del mundo

+34 672 612 959

Escríbanos

info@gestlifesurrogacy.com

שאלות נפוצות

כאן תמצאו תשובות לכמה מהשאלות הנפוצות ביותר בנוגע להיבטים השונים של פונדקאות.

Preguntas frequentes

שאלות נפוצות בנושא

מושגים רפואיים

בתהליך פונדקאות

מה פירוש המונח "אם פונדקאית"?

אם פונדקאית ופונדקאות. האם נכון לשאול מהו "רחם להשכרה"?

המונח "אם פונדקאית" מתייחס לאישה הנושאת היריון במסגרת פונדקאות ויולדת תינוק אשר מבחינה גנטית ומשפטית שייך להורים אחרים.

הפונדקאית בתהליך פונדקאות היא, אם כן, האישה אשר, בהסכמה משותפת עם אדם או זוג שיהיו ההורים המיועדים, מסכימה שיועבר לרחמה עובר שנוצר מראש באמצעות טיפולי פריון, במטרה להיכנס להיריון, לשאת את ההיריון עד לסיומו וללדת עבור ההורים המיועדים. המונחים "רחם להשכרה" או "אם להשכרה" משמשים לעיתים בצורה מזלזלת או שלילית לתיאור אישה המשתתפת בתהליך פונדקאות.

המונח הנכון הוא פונדקאית – אישה הנושאת היריון עבור הורים שאינם יכולים לשאת היריון בעצמם. תאי הרבייה עשויים להגיע מההורים המיועדים ו/או מתורמים. המונחים "אם להשכרה" או "רחם להשכרה" אינם המונחים המקצועיים המקובלים לתיאור תהליך הפונדקאות, שבו אישה נושאת היריון ויולדת תינוק אשר מבחינה גנטית ומשפטית הוא ילדם של הורים אחרים.

הפונדקאית היא, אם כן, אישה אשר, בהסכמה עם אדם או זוג שיהיו ההורים המיועדים, מסכימה להשתתף בתהליך של פריון בסיוע רפואי, שבמסגרתו מועבר לרחמה עובר, והיא נושאת את ההיריון ויולדת עבור אותם הורים מיועדים, אשר מסיבה כלשהי אינם יכולים לשאת היריון בעצמם.

לתהליך זה קיימים שמות שונים, ובהם: פונדקאות, פונדקאות הריונית, הורות באמצעות פונדקאות, אם פונדקאית, אם נושאת, אם מחליפה, אם מיועדת ללידה עבור אחרים, וכן מונחים נוספים המשמשים לעיתים בשיח הציבורי.

ארגון הבריאות העולמי אינו מכנה את האישה המבצעת תהליך פונדקאות בשם "רחם להשכרה", אלא מתייחס לטכניקה זו כפונדקאות. פונדקאית היא אישה הנושאת היריון במסגרת פונדקאות, לאחר שהוסכם כי לאחר הלידה היא תמסור את התינוק להורים המיועדים.

תאי הרבייה יכולים להגיע מההורים המיועדים ו/או מצדדים שלישיים. לאחר שהסברנו מהי פונדקאות ומהו המונח השגוי "רחם להשכרה", חשוב להזכיר כי ארגון הבריאות העולמי מתייחס לטכניקה זו כפונדקאות, ולא כ"רחם להשכרה".

חוק טיפולי הפריון שלנו משנת 1988, כמו גם החוק התקף משנת 2006 לאחר התיקון החלקי שנעשה במסגרת חוק 19/2015, כולל סעיף הקובע כי חוזי פונדקאות הם בטלים, ובפרט סעיף 10.

בנוסף, החוק קובע כי ההורות המשפטית של ילדים שנולדו באמצעות פונדקאות תיקבע לפי הלידה, תוך שמירת האפשרות להגיש תביעה להכרה באבהות מצד האב הביולוגי.

בהתייחס לסוגי פונדקאות, ניתן לחלק את הפונדקאות ל:

  • פונדקאות מסחרית או פונדקאות אלטרואיסטית.
  • פונדקאות מסורתית או פונדקאות הריונית.
  • פונדקאות מחוץ למשפחה או פונדקאות בתוך המשפחה.

בתהליך פונדקאות, הפונדקאית היא אישה המעמידה את יכולתה לשאת היריון עבור ילד או ילדה של אדם, זוג או הורים מיועדים אחרים.

תפקידה היחיד הוא לשאת את ההיריון וללדת את הילד עבור ההורים המיועדים. הפונדקאית אינה תורמת את הביציות שלה, ולכן לא מתקיים כל קשר גנטי בינה לבין הילד.

למעשה, ברוב המדינות החוק אוסר על הפונדקאית להשתמש בחומר הגנטי שלה עצמה במסגרת תהליך הפונדקאות. כאשר ההורים המיועדים אינם יכולים לספק תאי רבייה בעצמם, יש צורך להיעזר בתרומת ביציות ו/או תרומת זרע.

בתהליכי פונדקאות מכונים גם "הורים עתידיים", "הורים מיועדים" (Intended Parents) או "הורים מזמינים" (Padres Comitentes). מדובר באדם אחד או במספר אנשים שניסו במשך שנים להביא לעולם ילד ביולוגי או להפוך להורים באמצעות אימוץ, בין אם בדרך טבעית ובין אם באמצעות טיפולי הפריה חוץ־גופית, אך לא הצליחו להגשים את חלומם להיות הורים.

הורים מיועדים יכולים להיות זוגות ואנשים במצבים משפחתיים שונים ובעלי נטייה מינית שונה, כגון נשים יחידות או זוגות הטרוסקסואליים המתמודדים עם אי־פוריות או עם חוסר יכולת לשאת היריון עד סופו בעצמם, בשל בעיות פוריות או סיכונים בריאותיים.

כמו כן, גם גברים יחידים או זוגות גברים חד־מיניים המעוניינים בילד או ילדה, ואינם יכולים לפנות לאימוץ, עשויים לבחור בפונדקאות. מסיבה זו הם פונים לתהליך פונדקאות, המכונה לעיתים באופן שגוי "רחם להשכרה".

כדי לבחור את המקום המתאים ביותר להגשים את החלום להיות הורים, אנו ממליצים לכם ליצור קשר עם יועץ משפחה של GestLife.

הפריה חוץ־גופית (IVF) היא טכנולוגיית פריון בסיוע רפואי המשמשת בתהליכי פונדקאות, ובה מתבצע חיבור בין ביציות לזרעונים מחוץ לגוף, במעבדה. כתוצאה מתהליך זה נוצרים עוברים, אשר מועברים לאחר מכן לרחמה של הפונדקאית.

כן, במסגרת תהליך פונדקאות. אם את אישה שתהיה האם העתידית, תוכלי לבחור בתוכנית אישית ולהשתמש בביציות שלך.

כן, במסגרת תהליך פונדקאות ניתן להשתמש בתרומת ביצית. בין אם בן או בת הזוג שלכם הם אישה או גבר, ניתן להיעזר בתרומת ביצית כחלק מהתהליך. התוכניות המתאימות ביותר במקרים אלו הן תוכניות הכוללות ביציות מתורמת וניסיונות בלתי מוגבלים. למידע נוסף על מחירים וייעוץ משפטי, מומלץ ליצור קשר עם GestLife.

באופן כללי, כן. GestLife תדאג לכל תהליך ההעברה, וכל שיידרש מכם הוא לחתום על אישור להעברת החומר הביולוגי. מומלץ להתייעץ עם יועץ המשפחה של GestLife כדי לקבל מידע מותאם למקרה הספציפי שלכם.

זוהי תוכנית פונדקאות המוצעת על ידי GestLife, שבה המרפאה מכסה את עלות כל הניסיונות הנדרשים עד להשגת היריון מוצלח. התוכנית כוללת מחזורי טיפול והחזרות עוברים, ומאפשרת לשלם מחיר קבוע עבור טיפול ההפריה החוץ־גופית (IVF).

במקרים של תנועתיות נמוכה או ריכוז נמוך של תאי זרע, מומלץ לבצע הפריה חוץ־גופית (IVF) בשילוב הזרקת זרע תוך־ציטופלזמטית (ICSI). שיטה זו מגדילה את סיכויי ההפריה. בנוסף, ניתן לשקול ביצוע אבחון גנטי טרום־השרשתי (PGT) לצורך הערכת חריגות גנטיות אפשריות. למידע נוסף על מחירים וייעוץ משפטי, ניתן ליצור קשר עם GestLife.

במקרים כאלה, חשוב ליצור קשר עם הגנטיקאי של GestLife כדי לבדוק את קיומן או היעדרן של מוטציות גנטיות העלולות לגרום למחלות תורשתיות. יבוצעו בדיקות DNA ייעודיות כדי לסייע בהבטחת בריאותו הגנטית של הילד העתידי. מומלץ לקבוע שיחת ייעוץ טלפונית ללא עלות, כדי לבחון את המקרה שלכם באופן אישי.

אבחון גנטי טרום־השרשתי (PGT) הוא טכניקת מעבדה המאפשרת לבדוק את ה־DNA של העוברים ולזהות עוברים הנושאים שינויים גנטיים תורשתיים מסוימים. שיטה זו מועילה במיוחד כאשר קיימת היסטוריה משפחתית של מחלות גנטיות או כרומוזומליות, או כאשר מעוניינים לדעת את מין התינוק או לוודא שהעובר אינו נושא חריגות גנטיות.

אבחון גנטי טרום־השרשתי (PGT) מיועד לכל מי שמעוניין לבצע בדיקה מניעתית של העוברים לפני החזרתם לפונדקאית. הבדיקה בוחנת את 23 זוגות הכרומוזומים כדי לסייע בהבטחת התפתחות תקינה ובריאה של הילד העתידי.

באמצעות אבחון גנטי טרום־השרשתי (PGT) ניתן לזהות חריגות גנטיות כגון טריזומיה 21 (תסמונת דאון), טריזומיה 13 ו־18 (תסמונות פטאו ואדוארדס), וכן תסמונת טרנר, בין היתר. בדיקות אלו מאפשרות לזהות עוברים עם שינויים גנטיים לפני החזרתם לרחם הפונדקאית.

בחירת מין היילוד בתהליך פונדקאות מאפשרת לקבוע את מין התינוק לפני החזרת העובר לרחם הפונדקאית. הדבר מתבצע באמצעות אבחון גנטי טרום־השרשתי (PGT), הבוחן את כרומוזומי המין (XX ו־XY). זוהי השיטה המדויקת והאמינה ביותר לקביעת מין הילד העתידי לפני תחילת ההיריון.

ברוב מדינות אירופה בחירת מין היילוד אינה מותרת. עם זאת, יש מדינות אחרות שבהן הדבר אפשרי. מומלץ להתייעץ עם יועץ משפחה של GestLife כדי לדעת באילו מדינות ניתן לבצע זאת.

תהליך פונדקאות נמשך בדרך כלל בין 15 ל־24 חודשים מרגע חתימת ההסכמים הראשוניים, בהתאם למדינה שבה מתבצע התהליך. משך הזמן הכולל תלוי גם בזמן הנדרש להשגת היריון מוצלח.

בתהליך פונדקאות מבוצעת סדרת בדיקות הכוללת:

  • ריאיון פסיכולוגי והערכה פסיכיאטרית.

  • בדיקות טוקסיקולוגיות ותעודות היעדר רישום פלילי.

  • בדיקות רפואיות אצל מומחה לרפואת פריון.

  • אבחון רפואי המבוסס על תוצאות כלל הבדיקות.

אם תוצאות הבדיקות אינן עומדות בדרישות ובסטנדרטים הנדרשים, הפונדקאית תקבל הסבר על הסיבות לכך שלא ניתן להמשיך בתהליך. אם התוצאות תקינות, יוכן עבורה תוכנית טיפול מותאמת להמשך תהליך הפונדקאות.

בתהליך פונדקאות, תורמות ביצית עוברות מגוון רחב של בדיקות רפואיות, ובהן:

  • בדיקות אורולוגיות וגניקולוגיות לפי הצורך.

  • בדיקות רפואיות כלליות והערכת מצב בריאותי.

  • ייעוץ והערכה אצל פסיכיאטר וגנטיקאי.

  • בדיקות דם לאיתור עגבת (RW), HIV, ‏HBsAg, הפטיטיס C ומחלות זיהומיות נוספות.

  • קביעת סוג דם וגורם Rh.

  • בדיקות ציטוגנטיות.

  • בדיקות שתן ובדיקות ציטולוגיות.

  • בדיקות אולטרסאונד ובדיקות אגן נוספות.

  • בדיקות לאיתור זיהומים כגון כלמידיה, מיקופלזמה, אוראפלזמה, זיבה (גונוריאה), ‏HSV ו־CMV.

זהו טיפול במסגרת טכנולוגיות הפריון המתקדמות (ART), הכולל הפריה חוץ־גופית (IVF). במהלך הטיפול נשאבות ביציות מהאישה ומופרות במעבדה באמצעות תאי זרע. לאחר מכן, העוברים שנוצרו מוחזרים לרחם הפונדקאית לצורך התפתחות ההיריון.

בנוסף, במקרים של תנועתיות נמוכה של תאי זרע, ניתן לבצע הזרקת זרע תוך־ציטופלזמטית (ICSI), שיטה המגדילה את סיכויי ההפריה ומסייעת להגשים את החלום להיות הורים.

שאלות נפוצות בנושא

ההיבטים המשפטיים של

תהליך פונדקאות

מדוע אנו מדברים על פונדקאות?

קיימים מונחים שונים לתיאור התהליך, כאשר המונח המקובל והנפוץ ביותר הוא פונדקאות. זהו גם המונח המשמש את ארגוני הבריאות והרפואה לתיאור תהליך שבו אישה נושאת היריון עבור אנשים המבקשים להגשים את חלומם להקים משפחה.

קבוצות וארגונים מסוימים המתנגדים לשיטה זו נוהגים להשתמש במונחים כגון "השכרת רחם" או "אם פונדקאית" באופן ביקורתי או שלילי, מתוך תפיסה שלפיה מדובר בשימוש בגופה של אישה תמורת תשלום.

ברור שאישה אינה דבר שניתן "להשכיר", וגם לא הרחם שלה. פונדקאיות אינן מעבירות או "משכירות" את הרחם שלהן, אלא מסייעות באמצעות יכולתן לשאת היריון עבור אנשים המעוניינים להקים משפחה.

גם המונח "אם פונדקאית" אינו מדויק לחלוטין, משום שהפונדקאית אינה מגדלת את הילד לאחר לידתו ואינה ממלאת את תפקיד ההורות. מקורו של מונח זה בתרגומים משפות אחרות המשתמשות במונח האנגלי Surrogate Mother. בפועל, ההורים המיועדים הם אלו שלוקחים על עצמם את האחריות ההורית ומגדלים את ילדם לאחר הלידה.

חלק ממדינות אירופה, כגון ספרד, איטליה וגרמניה, אינן מכירות בהורות משפטית שנקבעה באמצעות פונדקאות, משום שהן אוסרות על הליך זה בחוק ורואות בו, במקרים מסוימים, פגיעה בכבוד האדם או סוג של ניצול.

בנוסף, מדינות אלו מציינות את ההגנה על זכויות הילד ועל זכויות האישה כאחד הנימוקים המרכזיים לעמדתן. היעדרה של חקיקה אחידה ברחבי האיחוד האירופי יוצר הבדלים משמעותיים בין המדינות השונות.

למרות שהנציבות האירופית הציעה תקנות שמטרתן לאפשר הכרה הדדית בהורות משפטית בין מדינות האיחוד, עדיין קיימים פערים הנובעים משיקולים משפטיים, אתיים, תרבותיים ודתיים.

במדינות מסוימות (כגון גרמניה, צרפת או איטליה) קיימים חוקים האוסרים לבצע הליך פונדקאות בתחומן, ולעיתים אף קובעים סנקציות פליליות בגין ביצועו במדינה עצמה. עם זאת, אין זה בלתי חוקי לעבור תהליך פונדקאות במדינה אחרת שבה ההליך מוסדר ומותר על פי החוק.

לכן, באופן כללי, ביצוע התהליך במדינה שבה הוא חוקי אינו גורר השלכות משפטיות שליליות. גישה זו זכתה להכרה רחבה מצד בית הדין האירופי לזכויות אדם בשטרסבורג, ורבות ממדינות אירופה התאימו את מדיניותן כך שילדים שנולדו באמצעות פונדקאות יוכלו להירשם במרשמי האוכלוסין ובמרשמים האזרחיים שלהן.

מומלץ להתייעץ עם יועץ המשפחה של GestLife, שיוכל להסביר לכם כיצד מתבצע התהליך בהתאם לחוקים ולנהלים הנהוגים במדינתכם.

לא. בתהליך פונדקאות, טענה זו אינה נכונה. במדינות שבהן קיימת חקיקה המסדירה פונדקאות (למעט בריטניה), הפונדקאית אינה רשאית להשאיר את הילד אצלה לאחר הלידה.

הדבר מוסדר במסגרת ההסכם המשפטי הנחתם לפני תחילת הטיפול, אשר מבהיר כי לפונדקאית אין זכויות הוריות על התינוק. הסדר זה מעניק ביטחון משפטי לכל הצדדים ומבטיח כי הילד יימסר להוריו המיועדים בהתאם לחוק ולתנאי ההסכם.

רוב הפונדקאיות המשתתפות בתהליך פונדקאות מציינות כי אחד המניעים המרכזיים שלהן הוא הרצון לסייע לאנשים אחרים להגשים את חלומם להיות הורים, מתוך הבנה עמוקה של חשיבות ההורות והקמת המשפחה.

למרות שהפיצוי הכספי מהווה גורם משמעותי, הוא אינו הסיבה היחידה להשתתפות בתהליך. GestLife בוחנת כל מקרה באופן פרטני כדי לוודא שהמוטיבציה של הפונדקאית אינה מבוססת רק על שיקולים כלכליים, אלא גם על רצון אמיתי לסייע למשפחות בדרכן להורות.

לא. במהלך תהליך פונדקאות, הפונדקאית ממשיכה להתגורר בביתה יחד עם משפחתה, דבר המאפשר לה לשמור על יציבות רגשית ולהמשיך ליהנות מהתמיכה, האהבה והקרבה של בני משפחתה וסביבתה הקרובה.

¿Quieres más información?

Rellena el formulario y nos ponemos en contacto, sin ningún compromiso